מימוש ההבטחה הכפולה של מגילת העצמאות בתחום המקרקעין Realization of the Double Promise of Israel’s Declaration of Independence in the Field of Land Law and Policy

תקציר בעברית: אחת מבעיות הזהות המרכזיות והיסודיות של מדינת ישראל היא יומרתה לפעול כמדינת לאום של העם היהודי, מצד אחד, וכמדינה המקיימת שוויון מלא כלפי כל אזרחיה, מצד שני. הבטחה כפולה זו מלווה את המפעל הציוני מאז כתב המנדט, דרך הכרזת העצמאות וכלה בחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. מימושה של ההבטחה הכפולה הוא אתגר רציני נוכח מערכת היחסים המורכבת בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי ונוכח הקושי לגשר בין שתי שאיפות לאומיות סותרות. זה הוא פרדוקס קיומי העומד ביסוד זהותה הייחודית של מדינת ישראל ושל כל אחד מאזרחיה. מדיניות המקרקעין של מדינת ישראל היא אחד התחומים שבו יש לפרדוקס זה ביטוי ממשי. המאמר יבחן את המורכבות שבהגשמת ההבטחה הכפולה בתחום מדיניות המקרקעין. תחילה ינתח המאמר את הרקע לבעיית הזהות היהודית דמוקרטית של מדינת ישראל. לאחר מכן יבחן שני היבטים חשובים ושנויים במחלוקת של מדיניות המקרקעין בישראל כלפי המיעוט הערבי: הטיפול בתוצאות מלחמת העצמאות והקצאת משאבי מקרקעין למיעוט הערבי בישראל. המאמר מצביע על האופן שבו בעיית הזהות היהודית-דמוקרטית משתקפת בכל אחד מתחומים אלה גם כיום, שבעים שנה לאחר הקמתה של מדינת ישראל. English Abstract: One of the fundamental identity problems of the State of Israel is its desire to act as a nation-state of the Jewish people, on the one hand, and as a state that maintains full equality for all its citizens, on the other. This double promise has been accompanied by the Zionist enterprise since the British Mandate, through the Declaration of Independence and the Basic Law: Israel - the Nation-State of the Jewish People. The realization of the double promise is a serious challenge given the complex relationship between the Jewish majority and the Arab minority and the difficulty of bridging two conflicting national aspirations. This is an existential paradox that underlies the unique identity of the State of Israel and each of its citizens. Israel's land policy is one of the areas in which this paradox has an actual expression. The article will examine the complexity of fulfilling the double promise in land policy. First, the article will analyze the background to the problem of the Jewish democratic identity of the State of Israel. Next, it will examine two important and controversial aspects of Israel's land policy toward the Arab minority: the treatment of the results of the War of Independence and the allocation of real estate resources to the Arab minority in Israel. The article points to how the problem of Jewish-democratic identity is reflected in each of these areas even today, seventy years after the establishment of the State of Israel.